לפני 96 שנים, בשנת 1924 נוסד בית מרקחת אלבא
מקימיו ובעליו של בית המרקחת היו ד"ר ורנר ניסל, רופא שעלה מגרמניה ורוקח כימאי בשם היינריך לנדסהוט שאף הוא יוצא גרמניה.
"אַלְבָּא" (בלטינית – "לבן" ) שירת את הירושלמים ומאז ועד ליום 30.11.18 היה ידוע לסמל נוסטלגי לירושלמים.
בשנת 2010 הלך אבי רז לעולמו וניהול בית המרקחת עבר לצאצאיו. בשנת 2016 נפטרה רעייתו רינה רז.
לתמונה העדכנית נכנסו השכנים – דודו ורמי , אשר ניהלו סניף גלידה אלדו (אחד מתוך כמה עסקים) שהיה נמצא ממש בפינה ממול.
דודו ורמי , אשר היו זכיינים קיימים ברשת , מצאו לנכון להיכנס למכרז שכירות של החנות (אשר נמצא בבעלותה של המדינה)
ולפתוח סניף חדשני , גדול ומרשים , שייתן מענה לקהל הרחב (המאוד רחב והמגוון) שמטייל בשדרות יפו
כשם שכך מתחיל הליך התכנון , יצאנו אני ואישתי לבילוי בן יממה והזמנו לילה במלון ליד, לספוג קצת אווירה.
ובכן – היה נהדר. המוני אנשים בכל הצבעים , באזניי התנגנו לפחות 4 שפות בכל עת..
היה לי ברור שהמקום שוקק חיים , מבוקר עד לילה , מצעיר עד זקן , מהבחור המקומי ועד התייר שייתכן ותיכף יטוס חזרה לארצו.
ידעתי שאני חייב להכניס צבעוניות ושמחה בחלל, עזה אך מאוזנת, כזו שלא תישאר אדישה אל מול כל האירועים שקורים בכיכר מנגד , תיצור סקרנות ותמיד תישאר מעניינת.
היה לי חשוב לפתוח את החלל וליצור הישתהות . ולכן המלצתי על פירוק של כ- 1/3 משטח הגלריה שהיה ובנוסף – פירוק של נישה בצמוד לחלון אל מול הרחוב
אלמנט מושלם כדי לייצר תאורה תלויה בחלל המשכי שתיתן תחושה של קשר בין החללים וגם תייצר חזית מוארת מהרחוב.
יחד עם זאת, בגלל ההיסטוריה והרצון לקיים זיקה – באמצע תהליך העיצוב אפילו בדקנו שימוש מוטיב של הצורה + (פלוס) המייצג את סמל הרפואה בעולם,
ביצענו הדמיה המשלבת זאת בחירוץ הקיר החזיתי עם מילוי צבעוני ותאורה נסתרת
– על לכל הרעיונות שקיבלו חיים – ולמרות שהרבה אנשים אהבו את הקונספט – הרשת בחרה שלא לרוץ עם זה .
בסופו של התהליך – אני והמזמינים מאוד מרוצים (עד השמיים) מהתוצאה
ועם זאת מקווה שהתוצאה אכן מכבדת את כבודו של המקום , שכן יתמלא חיים ויישמח כמה שיותר אנשים !
קישורים :
סיפורו של בית מרקחת אלבא בירושלים
http://cafe.themarker.com/post/3451438/
מיקום : רחוב יפו 42 בירושלים
שטח חנות : 97 מ"ר
שטח גלריה : 52 מ"ר
שירותי נכים: יש